מה אנחנו יודעים על הורמון השינה מלטונין? כיצד ההורמון משפיע על השינה? איך בודקים הורמון זה והאם כדאי לצרוך אותו כתוסף תזונה אם סובלים מהפרעת שינה כזו או אחרת? המומחים של היי מדיקל הכינו מדריך מקיף בנושא ההורמון האחראי על השינה.
תפקידו העיקרי של הורמון המלטונין, המכונה גם הורמון החושך, הוא לווסת את תגובות הגוף לשינויים החלים ברמות האור, ההורמון משחק תפקיד מרכזי להסדרת השעון הביולוגי בגופנו (המחזור הצירקדי) והוא חשוב בתהליך השינה. ההורמון מופרש מבלוטת האצטרובל (Pineal Gland) במוח, הוא מסוות הורמונים נוספים ובין היתר הוא מסייע גם בפיקוח ובוויסות הפרשת הורמוני הרבייה אצל נשים, התחלת המחזור החודשי (וסת) ואורך המחזור, ובהפסקת הווסת בגיל המעבר.
יש רופאים הממליצים לאנשים הסובלים מהפרעות שינה הקשורות בפעילות מערכת השעון הביולוגי בגופנו ליטול מלטונין, והתרופה שכיחה גם לטיפול ביעפת (ג'ט לג) ובתסמונות שכיחות יחסית כמו תסמונת השעון הבלתי מאורגן, תסמונת פאזת השינה הדחויה ועוד.
מה אנחנו יודעים על הורמון השינה?
ההורמון מלטונין, הקרוי גם הורמון השינה והורמון החושך, משרה שינה בשעות החשיכה, בהתאם לשעון הביולוגי הפנימי בגופנו. השעון הביולוגי המכונה השעון הצירקדי ממוקם במוח שלנו, בתוך הגרעינים הנמצאים בהיפותלמוס שמעל עצבי הראייה. מלטונין מופרש מבלוטת האצטרובל וידוע כי הוא מווסת הורמונים שונים בגופנו, והוא משפיע על השעון הביולוגי האחראי על מחזורי השינה והערות.
הפרשת הורמון השינה תלויה במחזורים של האור והחושך, לכן מטבע הדברים רמת ההורמון בדם מגיעה לשיאה בשעות הלילה המאוחרות, בדרך כלל בין חצות ל-3 עד 4 לפנות בוקר, כלומר במהלך השינה כאשר קליטת האור נמוכה מאוד.
כאשר אנחנו נחשפים לאור, תאי בלוטת האצטרובל במרכז המוח מעכבים את הפרשת המלטונין, ובשעות החשיכה ההורמון מופרש למחזור הדם ותפקידו להשרות על מוחנו מצב שינה. מעבר להשפעתו על השינה, המלטונין נמצא כנוגד חמצון עוצמתי, והחוקרים רייטר ורובינסון פרסמו בשנת 1955 כי ההורמון אחראי על תפקידים ביולוגיים שונים ורבים, כולל ויסות תהליך ההזדקנות, השפעה על מחזורי הרבייה אצל נשים, גירוי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ועוד.
מחקרים חדשים גילו כי הורמון השינה מלטונין משפיע על מצבי הרוח, פריון, הפרעות שינה שונות, יעפת (ג'ט לג), שיפור מצבי טנטון, ויש הטוענים כי ההורמון מפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. חוקרים אחרים טוענים כי ההורמון יעיל במניעת סרטן והתפשטות הגרורות בגוף, אך עדיין נדרשים מחקרים בתחומים אלה.
בנוסף לזאת, החוקרים גילו והוכיחו כי המלטונין מעודד את פעילות המערכת החיסונית בגופנו, ובשל מאפייניו כנוגד חמצון רב עוצמה, ההורמון מסייע במלחמה בזיהומים. מחקר חדש שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מארגנטינה מגלה כי חוסר בהורמון השינה עשוי להיות קשור לכאבים כרוניים, ובמיוחד כאבים המאפיינים פיברומיאלגיה, מיגרנות וכדאי באזור הפנים והלסת.
על מה אחראי הורמון זה?
הורמון המלטונין מיוצר באופן טבעי בבלוטת האצטרובל, הוא מהווה חלק חשוב במערכת האחראית על ויסות מחזורי הערות והשינה. כאשר רמת ההורמון עולה בדם, בשעות החשיכה, אנו חשים רצון לנמנם וטמפרטורת הגוף יורדת. ככל שאנחנו מתבגרים כמות המלטונין המיוצרת בבלוטת האצטרובל פוחתת, לכן רמת ההורמון אצל ילדים גבוהה יותר.
מעבר לתפקידו הקשור לוויסות מחזוריות השינה, המלטונין נמצא כבעל קשר ישיר למגוון תהליכים בגוף האדם. ההורמון אחראי בין היתר על ויסות רמת הסוכר בדם, הורדה של לחץ דם, הפחתת חמצון התאים בדם, ויסות הורמונים שונים כמו ההורמונים במערכת הרבייה אצל נשים, ויש להורמון אפקט אנטי דלקתי לכן הוא נמצא כיעיל מאוד לטיפול במגוון מחלות, ובמיוחד מחלות זיהומיות. ההורמון מעורר את מערכת החיסון בגופנו, מונע הפרעות וקשיי שינה, ועל פי מחקרים חדשים הוא עשוי להיות יעיל כטיפול נגד סרטן.
איך פועל הורמון המלטונין על השינה?
רמות המלטונין בדם משתנות בהתאם לכמות החשיפה לאור טבעי או מלאכותי. כאשר האור נקלט ברשתית העין, הייצור של הורמון השינה בבלוטת האצטרובל מעוכב, והייצור מתגבר בשעות החשיכה. למעשה, בלוטת האצטרובל מייצרת ומפרישה כמות גדולה של ההורמון בתחילת שעות הערב כאשר מתחיל להיות חשוך בחוץ, כלומר באור עמום. הייצור של ההורמון מושהה כאשר יש חשיפה בעיקר לאור כחול הידוע באורכי הגל שלו בטווח שבין 480-460 ננומטר.
ראוי לציין כי בעבר הלא רחוק החשיפה לשעות האור, ובמיוחד לאור הכחול, הייתה נמוכה יותר, בעיקר בחודשי החורף באזורי האקלים המתון, אך כיום אנחנו נחשפים לאור הכחול גם בשעות שלפני השינה בגלל נורות הלד, מסכי הטלוויזיה, מסכי המחשב וכמובן המסכים של הטאבלטים והסמארטפונים. חשיפה לאור, ובמיוחד לאור הכחול, בשעות שלפני השינה גורמת להפרעות שינה שונות, לרבות נדודי שינה.
כדאי לדעת כי תאי בלוטת האצטרובל אחראים על ייצור מלטונין וסרוטונין. ההורמון האחראי על השינה מופק בבלוטת האצטרובל מחומצת האמינו טריפטופאן. בהתאם לגירוי של כמות האור או החושך, גירוי המועבר מרשתית העין אל השעון הביולוגי הפנימי, יש שינוי בייצור והפרשת ההורמון לדם, ובחושך הייצור מוגבר לכן ההורמון המופרש לדם משרה על המוח רגיעה, מאותת לו על מצב שינה וגם טמפרטורת הגוף יורדת.
הרמות של הורמון השינה בדם מגיעות לשיאן בין 12 בלילה (חצות) ל-3 עד 4 לפנות בוקר, וכאשר האור בוקע מבחוץ יש עיכוב בהפרשת ההורמון והרמה שלו בדם פוחתת.
איך בודקים הורמון זה?
כדי לבדוק את רמת המלטונין בגופנו יש לעבור בדיקה ייעודית למדידת כמות ההורמון, הבדיקה מבוצעת בחושך מוחלט. כדי למדוד את כמות המלטונין מודדים את רמת ההורמון בדם, בשתן או ברוק. יש לציין כי זו בדיקה מורכבת מאוד לכן ברוב המקרים לא מבצעים את הבדיקה והרופאים ממליצים על טיפול בהורמון השינה כדי לבחון את התוצאות וההשלכות שלו.
כדי לבדוק ולמדוד את כמות המלטונין יש להפריד את החומרים (בדם, ברוק או בשתן) באמצעות צנטריפוגה, ומיד לאחר לקיחת הדגימה מקפיאים את המבחנה. הבדיקה מורכבת ומחייב בדיקות חוזרות אחת לשעה או שעתים מאחר שנדרשת עקומת הפרשה כדי לקבוע את כמות המלטונין.
האם כדאי לצרוך תוסף תזונה מלטונין?
הטיפול במלטונין יכול להיות יעיל כאשר סובלים מהפרעות שינה כמו נדודי שינה או מבעיה אחרת. זהו טיפול תרופתי באמצעות כדורים, והתרופה מחייבת מרשם רופא. בישראל משווקות שתי תרופות תחת השמות סירקדין ומלטונין.
חשוב להקפיד על נטילת הורמון המלטונין רק בהוראת ובהמלצת רופא מנוסה, בין אם בוחרים לקחת תרופה ובין אם מעוניינים להשתמש בתוסף תזונה. הטיפול התרופתי מחייב מרשם מהרופא כדי להימנע מסיבוכים ומבעיות רפואיות מאחר שההורמון עלול להתנגש עם תרופות אחרות שנוטלים. אם בוחרים לקחת תוסף תזונה אין לוותר על ייעוץ עם רוקח או רופא.
האם יש תופעות לוואי בשימוש תוסף המלטונין?
המלטונין הוא הורמון המופרש בגוף באופן טבעי, לכן נדיר שיש תופעות לוואי לטיפול. תופעות הלוואה המוכרות הן רגישות יתר, נפיחות, קשיי שינה, לחץ וכאבי בחזה, דפיקות לב, בלבול, ורטיגו, מצב רוח מדוכדך, דימומים, דיכאון ועוד.
כמה המלטונין יעיל בטיפול יעפת (ג'ט לג)?
מקובל להציע טיפול במלטונין לאנשים הסובלים מיעפת, הטיפול נמצא כיעיל ברוב המקרים אך אין עדיין מספיק נתונים בנושא. אם נוטלים את המלטונין מספר ימים לפני הטיסה הארוכה קל יותר להסתגל לשינוי באזורי הזמן.
המדריך באדיבות המומחים של היי מדיקל – צרו איתנו קשר בכל שאלה ובקשה!