מהי הפרעה סכיזואפקטיבית? מהי שכיחות ההפרעה? מה התסמינים הנפוצים של הפרעה סכיזו אפקטיבית? האם יש תת סוגים להפרעה זו? איך מאבחנים? מה הגורמים להפרעה וכיצד מתמודדים איתה? המומחים של היי מדיקל, החברה המובילה בישראל לשיווק מכשיר CPAP, מסיכת CPAP ומכשור רפואי נוסף לסיוע נשימתי, הכינו מדריך מקיף בנושא.
מהי הפרעה סכיזו אפקטיבית?
הפרעה סכיזו אפקטיבית, באנגלית Schizoaffective Disorder, הינה הפרעה נפשית המאופיינת בסימפטומים סכיזופרניים כמו הזיות ומחשבות שווא בשילוב סימפטומים אפקטיביים של הפרעת מצב רוח בדרגה חמורה כמו חד קוטביות, דיכאון או מאניה, הפרעה דו קוטבית וכו'. אצל חלק מהאנשים המאובחנים עם ההפרעה, התסמינים הפסיכוטיים דומיננטיים יותר, ויש אחרים שאצלם התסמינים האפקטיביים דומיננטיים יותר מהסימפטומים הפסיכוטיים.
כדאי לדעת כי התסמינים של הפרעה סכיזו אפקטיבית משתנים מאדם לאדם, ואנשים חווים את התסמינים בהתאם לתקופה ולעוצמה של הופעת התסמינים הפסיכוטיים והרגשיים. בדרך כלל האדם שסובל מההפרעה יחווה מצבים פסיכוטיים במשך שבועיים לפחות, ללא תסמינים בולטים של הפרעת מצב רוח, ובנוסף הוא יחווה תקופות שבהן הוא יסבול ממצבי רוח בולטים, בנפרד מהסימפטומים הפסיכוטיים.
כדי לאבחן הפרעה סכיזואפקטיבית יש לתאם תור לפסיכיאטר, והאבחון מבוסס על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM-V). ההגדרה של ההפרעה נעשית כך:
- בתקופה שבה ההפרעה מתפרצת ישנה אפיזודה של דיכאון מג'ורי, אפיזודה של מאניה או אפיזודה משולבת, יחד עם סימפטומים של סכיזופרניה, עם שני תסמינים לפחות מתוך הסימפטומים הבאים: הזיות, מחשבות שווא, התנהגות קטטונית, דיבור לא מאורגן, תסמינים שליליים.
- בתקופת התפרצות המחלה הופיעו דלוזיות או הלוצינציות במשך תקופה של שבועיים לפחות, ללא סימפטומים אקטיביים של הפרעות מצב רוח.
- בתקופת התפרצות המחלה מופיעים סימפטומים של הפרעות מצב רוח והם נמשכים במהלך תקופה ממושכת בזמן המחלה הפעילה.
- ההפרעה לא נגרמה כתוצאה משימוש בסמים, תרופות שונות או מחלה גופנית ידועה.
התסמינים הנפוצים
להפרעה הסכיזו אפקטיבית ישנם תסמינים שונים ומגוונים, והתסמינים משתנים מאדם לאדם, בהתאם לתקופת המחלה ועוצמת הסימפטומים הפסיכוטיים והאפקטיביים (רגשיים). יחד עם זאת, האבחון של ההפרעה מבוסס על תקופה של שבועיים לפחות שבה מבחינים במצבים פסיכוטיים ללא תסמינים של הפרעות מצב רוח בעוצמה גבוהה, ובתקופות שבהן ניתן להבחין במצבי רוח בולטים, וזאת בנפרד מהתסמינים הפסיכוטיים.
התסמינים הנפוצים ביותר של ההפרעה:
דלוזיות
אחד מהתסמינים המוכרים והשכיחים של ההפרעה הם מחשבות שווא, לדוגמה מחשבה שאחד מבני המשפחה הקרובה זומם ומתכנן לפגוע ולהרע באדם הסובל מההפרעה.
הלוצינציות
תסמין שכיח של ההפרעה הכולל שמיעת קולות, מראות ו/או תחושות שונות, כולל ריחות. הלוצינציות מסמלות לרוב דברים שאינם מציאותיים, לכן בעת אבחון ההפרעה יש לשלול שימוש בסמים ובחומרים משני תודעה.
פגיעה ביכולות התקשורת והדיבור
ההפרעה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בתקשורת הבינאישית, לדוגמה האדם מתנהג בצורה ביזארית שאינה מתאימה למצב הקיים או לסיטואציה מסוימת, ובנוסף ההפרעה עלולה לגרום לפגיעה ביכולות הדיבור.
תסמיני דיכאון
ההפרעה עשויה לגרום לתסמינים המאפיינים דיכאון, לרבות עצבות, ייאוש תהומי ותחושת ריקנות ללא הסבר.
מצבי מאניה או פרנויה
לעיתים סובלים מתסמינים המאפיינים מצב מאני או פרנואידי, לדוגמה מצב רוח מרומם עם אנרגיה גבוהה, לכן האדם אינו חש בצורך לישון והוא יכול להישאר ער למשך מספר ימים, בדרך כלל הוא יתנהג בצורה משולחת רסן בתקופת המחלה, ויש לכך סיכונים רבים.
פגיעה ביכולות הלמידה והקשב
ההפרעה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ביכולות הלמידה והקשב.
פגיעה בתפקוד חברתי ו/או תעסוקתי
ההפרעה גורמת בין היתר לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי.
פגיעה בהיגיינה
אחד מהתסמינים המוכרים של ההפרעה בא לידי ביטוי בהזנחה של ההיגיינה אצל האדם, הן בהיגיינה הכללית והן בשמירה על היגיינה אישית.
הפרעות שינה
חלק מהאנשים מדווחים על הפרעות שינה חמורות, וידוע כי בעיות שינה מובילות לתחלואה גבוהה ולסיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים ובתאונות עבודה.
בתוך כך, חשוב לציין כי ישנם סיבוכים להפרעה הסכיזואפקטיבית, בהיעדר טיפול מותאם אישית. לכן, ללא טיפול מתאים עלולים להופיע סיבוכים כמו התמכרות ושימוש בסמים, אלכוהול וחומרים משני תודעה, סימפטומים של חרדה, קונפליקטים קשים עם בני המשפחה הקרובה, חברים וקולגות לעבודה, הפרעות שינה וכד'. בנוסף לזאת, עלולים להופיע סיבוכים כמו תחלואה גבוהה, בדידות חברתית, אבטלה וקושי לעבוד ולהתפרנס בכבוד, מצבי עוני, מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות, בעיות שינה לרבות נדודי שינה ועוד.
כמה שכיחה הפרעה סכיזואפקטיבית?
שכיחות ההפרעה הסכיזו אפקטיבית באוכלוסייה היא כ-0.3%, כלומר כשליש מהשכיחות של סכיזופרניה. השכיחות של ההפרעה גבוהה יותר בקרב נשים, כאשר תת הסוג הדו קוטבי נפוץ יותר בקרב מתבגרים וצעירים, ותת הטיפוס הדיכאוני נפוץ יותר בקרב מבוגרים.
תת סוגים של הפרעה
יש שני תת סוגים של הפרעה סכיזואפקטיבית הנבדלים זה מזה בסוג הסימפטומים האקטיביים של הפרעות מצב הרוח:
- הפרעה סכיזואפקטיבית דו קוטבית (בי פולארית), כאשר ההפרעה כוללת גם אפיזודה מאנית או מעורבת. הפרעה מסוג זה נפוצה יותר בקרב מתבגרים וצעירים.
- הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית, כאשר ההפרעה כוללת גם אפיזודה של דיכאון קליני. הפרעה מסוג זה שכיחה יותר בקרב מבוגרים.
מהם הגורמים להפרעה סכיזואפקטיבית?
ישנם גורמים גנטיים ופיזיולוגיים העשויים להביא להתפרצות ההפרעה הסכיזואפקטיבית, וההפרעה יכולה להתחיל כבר בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. גורמי הסיכון העיקריים להתפרצות המחלה הינם:
- גנטיקה והיסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, במיוחד אם יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאובחנו עם הפרעה סכיזו אפקטיבית, סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית.
- התמכרויות שונות כמו סמים וחומרים משני תודעה.
- נוכחות של הפרעות נפשיות אחרות ונוספות.
- אנשים שעברו התעללות או הזנחה בעברם.
- עיכובים בהתפתחות האדם.
- חשיפה לרעלים לפני הלידה, לרבות חשיפה לצריכת אלכוהול גבוהה או לתרופות שונות.
- חוסר באיזון של המוליכים העצביים.
ברוב המקרים ההפרעה מתפתחת בגלל מרכיב תורשתי, לכן התופעה רווחת יותר בקרב אנשים המגיעים ממשפחות שבהן קרובי משפחה מדרגה ראשונה סובלים מהפרעה זו או מסכיזופרניה.
איך מתמודדים?
הטיפול המומלץ כיום במצבים של הפרעה אפקטיבית והפרעה סכיזואפקטיבית הוא טיפול משולב הכולל תרופות ופסיכותרפיה. ישנם מצבים המחייבים אשפוז של החולה, לעיתים אין מנוס מאשפוז כפוי, בין היתר בגלל מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות, אלו סכנות גדולות במצב של אפיזודה דיכאונית. יש לציין כי רוב האנשים עם אפיזודה דיכאונית אינם מגיעים לאשפוז מרצונם החופשי, לכן נדרשת התערבות חיצונית.
הטיפול התרופתי מבוסס לרוב על מתן תרופות מייצבות כמו ליתיום, טגרטול, ובשנים האחרונות נמצא כי תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד ויכולות למנוע מצבי אשפוז. יש להתאים את התקופה לסוג האפיזודה, למשל אם יש אפיזודה דיכאונית מגדילים את המינון של תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI.
כמו כן, מומלץ לשלב טיפולי פסיכותרפיה, יחד עם הטיפול התרופתי, ובהתאם לצורך משלבים טיפול משפחתי. הטיפול הקוגניטיבי – התנהגותי יכול לסייע למטופלים מאחר שהוא מעניק כלים ומפתח מיומנויות להתמודדות עם ההפרעה ותסמיניה.
המדריך באדיבות חברת היי מדיקל, החברה משווקת מכשור רפואי כמו מכשיר CPAP, מחולל חמצן נייד ונייח, מסיכת CPAP, מכשירי BPAP, ציוד מתכלה ובנוסף החברה מתמחה בבדיקת שינה ביתית.
המידע בכתבה זו הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם הרופא המטפל. למידע נוסף, לייעוץ מקצועי ולהתאמת טיפול רפואי יש לפנות לרופא!
