מיזופוניה – רגישות לרעשים

מה זה מיזופוניה? איך התופעה משפיעה על איכות החיים? מהן הבעיות העיקריות ברגישות לרעשים? מהם התסמינים המוכרים של ההפרעה השמיעתית? איך זה קשור לחרדה ולהפרעות שינה? איך מטפלים בהפרעה? המומחים של חברת היי מדיקל – hmedical הכינו כתבה בנושא ועונים על כל השאלות הנפוצות.

מהי מיזופוניה (מיסופוניה)?

מיזופוניה, באנגלית Misophonai, הינה הפרעה שמיעתית המוגדרת כשנאה לרעשים וצלילים (מיזו – שנאה, פוניה – רעש או צליל). זו הפרעה נוירו-פסיכיאטרית מוכרת הבאה לידי ביטוי ברגש שלילי ו/או בתגובה רגשית ופיזיולוגית בעוצמה חזקה או קלה בעקבות חשיפה לקולות ולרעשים מסוימים. המושג הוטבע לראשונה על ידי מדעני מוח מארצות הברית, ומדובר בהפרעה יחסית נפוצה ויש המשייכים אותה לתופעות כמו חרדה ו-OCD.

ההגדרה של מיזופוניה היא חוסר סבילות לקולות ולרעשים מסוימים, כלומר רגישות לרעשים  מסוימים שנוצרים על ידי גוף האדם ובני אדם, לדוגמה רעשים כמו אכילה ולעיסה, כחכוח גרון, קולות נשימה, בליעה, שתייה, לעיסת מסטיק, שיעול, זמזום, נחירות, צחוק, חריטה, הקלדה וכד'.

ראוי לציין כי חסרים מחקרים בנושא הפרעת מיזופוניה, למרות שידוע כי ההפרעה נפוצה יחסית. בשנת 2013 גובשו כללים לאבחון הפרעה זו על ידי פסיכיאטרים מהמרכז האקדמי הרפואי באמסטרדם, וכיום נהוג לסווג את ההפרעה השכיחה כהפרעה נוירו-פסיכיאטרית בפני עצמה, אך יש חוקרים ורופאים המשייכים את ההפרעה כחלק מהפרעות חרדה או הפרעות קשב.

על פי המחקרים העדכניים בנושא, יש אנשים הסובלים מהפרעה זו בעוצמה יחסית קלה, אך יש גם אנשים החווים את תסמיני ההפרעה בעוצמה חזקה המשפיעה על איכות חייהם, יכולות התפקוד שלהם, לרבות תפקוד בחברה, ובנוסף התופעה עלולה להשפיע על הבריאות הנפשית של האדם.

כדאי לדעת כי אנשים הסובלים מההפרעה רגישים לצלילים מסוימים שבני אדם אחרים אינם שמים לב אליהם, לדוגמה לעיסת מסטיק, כתיבה עם גיר על הלוח, כחכוח בגרון וכיוצא בזה.

מהן הבעיות העיקריות ברגישות לרעשים?

על פי מחקרים חדשים, שכיחות ההפרעה של רגישות לרעשים באוכלוסייה היא בין 5% ל-20%, וככל הנראה התופעה נפוצה יותר בקרב נשים. ההפרעה עשויה להתפתח ולהופיע כבר בגיל הילדות, בדרך כלל לאחר גיל 9. בהיעדר מספיק מחקרים בנושא מיזופוניה הגורמים להפרעה עדיין אינם ברורים לגמרי, ולטענת החוקרים מקור הבעיה אינו קשור למערכת השמיעה או לאוזניים. יש חוקרים שטוענים כי ההפרעה היא שילוב בין גורם פסיכולוגי לגורם פיזיולוגי, ככל הנראה בגלל הדרך שבה המוח מפרש צלילים ורעשים מסוימים, ועקב רגישות לצליל מסוים נוצרת תגובה אוטומטית.

אחד המחקרים החדשים בנושא רגישות לרעשים הראה פעילות מוגדרת באזור הקורטקס האינסולרי הקדמי אצל אנשים עם מיזופוניה. אזור זה אחראי על עיבוד רגשות ותחושות פיזיולוגיות, ובעקבות חשיפה לרעשים ולצלילים מסוימים ישנה פעילות מוגברת, לכן כיום נהוג להגדיר את הבעיה כהפרה נוירו-פסיכיאטרית.

ההפרעה השכיחה באוכלוסייה משפיעה על איכות חיי האדם, ואנשים הסובלים מהתופעה עשויים להימנע ממצבים בחיים שבהם הם עשויים להיחשף לצליל מסוים. כך לדוגמה, אם אדם כלשהו סובל מרעשי ומצלילי אכילה, לעיסה ובליעה, הוא עשוי לסבול מחרדה לפני כל ארוחה משפחתית, לפני כל יציאה לארוחה במסעדה ולפני אירועים משפחתיים.

כתוצאה מהרגישות לרעש מסוים האדם עשוי להימנע מפעולות יומיומיות, ממפגשים חברתיים, מלימודים (רגישות לרעשים כמו כתיבה עם גיר על הלוח, הקשות על שולחן כתיבה על ידי אחד התלמידים, רעשים אנושיים וכו'), מארוחות ומאירועים משפחתיים וכדומה. יש אנשים הסובלים מההפרעה שאינם מסוגלים לישון עם בן או בת הזוג שלהם, בעקבות הרגישות לצלילי נחירות, רעשי תזוזה במיטה ועוד. לכן, הבעיות העיקריות בהפרעה זו הן סיכון לבידוד חברתי, הימנעות מחיי חברה וממפגשים, בעיות בזוגיות, הימנעות ממצבים שבהם האדם יודע כי הוא עלול להיחשף לרעש מסוים ועוד.

איך מיזופוניה משפיעה על איכות החיים?

אדם הסובל מהפרעת מיזופוניה ונחשף לטריגר מסוים עלול להתפרץ בחמת זעם ובכעס כלפי הסובבים אותו, בדרך כלל בני משפחתו. בנוסף, הפרעת רגישות לרעשים מפעילה תגובות רגשיות שונות ועלולה לגרום לפגיעה בבריאות הנפשית, לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי ובמגוון מצבים בחיים, ורבים מהאנשים החווים את ההפרעה סובלים מבידוד חברתי.

במקרים מסוימים הטריגר להפרעה עשוי להיות חזותי ולא רק שמיעתי. כך למשל, אדם הסובל ממיזופוניה עשוי לסבול מכעס ומתסמינים נוספים גם בעקבות מראה של נהג ברכב אחר העומד ברמזור ולועס ברכבו מסטיק, גם אם הוא לא שומע את רעש וקול הלעיסה.

אגב, בין הקולות השכיחים ביותר שגורמים לטריגר להפרעה המיזופוניה ניתן למצוא רעשים וצלילים נפוצים כגון:

• קולות אכילה, בליעה ולעיסה, כולל קולות של לעיסת מסטיק.
• קולות שפתיים.
• קולות נשימה.
• קולות וצלילים של כחכוח בגרון, משיכה באף וכדומה.
• קולות הבוקעים ממגע עם הציפורניים בחפץ מסוים, כמו הקשה על משטח וחריטה.
• קולות של הליכה ובמיוחד צליל נקישת עקבים על הרצפה.
• צלילים חוזרים (רפטטיביים) כמו הקשה עם סרגל, לחיצה על עט,
• קולות של נביחת כלבים (ביום ובלילה).

תסמינים מוכרים

התסמינים המוכרים והנפוצים ביותר של מיזופוניה הינם:

• עצבנות בדרגה קלה עד חמורה.
• התפרצויות זעם.
• דחייה.
• סלידה מאנשים וממצבים מסוימים בחיים.
• רצון לברוח ולהתרחק.
• התקפי חרדה.
• דיכאון.
• כאב סומטי.
• מצוקה רגשית.
• פחד.

מה הקשר בין חרדה או הפרעות שינה למיזופוניה?

אין עדיין מספיק נתונים לגבי שכיחות ההפרעה והגורמים לתסמיני המיזופוניה, למרות שידוע כי זו הפרעה שכיחה באוכלוסייה. על פי המחקרים העדכניים ביותר בנושא זה עולה כי ההפרעה עשויה להיות גנטית ולעבור בתורשה, ובנוסף נמצא קשר בין התסמינים של רגישות לקולות ורעשים לבין תסמינים פסיכיאטריים כגון: PTDS, חרדה, דיכאון ו-OCD.

כפי שציינו בתחילת המדריך הסלידה והקשיים שנובעים מחשיפה לצלילים מסוימים יכולים לנוע מתסמינים קלים ומתונים עד לתסמינים קשים, ובמצבים מסוימים האדם עלול להגיע למצב קיצוני. כאשר חומרת התסמינים של ההפרעה היא גבוהה הטריגר שהאדם חווה הוא עוצמתי ולמעשה נוצרת תגובת חירום אקוטית במערכת העצבים האוטונומית, ומכאן הדרך קצרה להתקפי חרדה ולדיכאון.

בתוך כך, התסמינים של מיזופוניה גורמים לסטרס ומתח נפשי, למצוקה נפשית ותחושה של בדידות. כמו כן, הרגישות לצלילים מסוימים משפיעה על איכות השינה והתופעה עלולה להביא להתפתחות הפרעות שינה חמורות, וכך נוצר מעין כדור שלג ההולך וצובר תאוצה במדרון החלקלק.

ראוי לציין כי אדם שסובל מההפרעה ונמצא בזוגיות עשוי להתקשות לישון בסמוך לבת זוגו בגלל צלילים כמו נחירות, נשימות במהלך השינה, חריקות של המיטה, קולות שפתיים, וגם בגלל נביחות כלבים. לכן יש קשר בין הפרעות שינה למיזופוניה.

איך מטפלים במיזופוניה?

הטיפול במיזופוניה אינו תרופתי, ועד כה לא פותחה תרופה שיכולה לסייע בהפרעה זו או להקל על התסמינים. לכן, המומחים ממליצים על שיטות הטיפול הבאות, כמובן לאחר אבחון מקצועי והתאמת הטיפול המיטבי:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBD) – טיפול CBD מותאם למטופל ומבוסס בין היתר על אפיון, למידה והכרות עם הטריגרים האישיים של האדם והדרך שבה הטריגר גורם לו להתנהג. במהלך הטיפול חושפים באופן הדרגתי את המטופל לצלילים ולרעשים שהוא סובל מהם כדי לפתח סבילות ולמצוא דרכים להימנעות מהרעש הבעייתי, תוך למידת טכניקות ויסות רגשי ופיזי כדי להפחית את עוצמת התגובות.

נוירופידבק – הטיפול יכול לסייע בהפחתת רגישות לרעשים, לעתים במקביל לטיפול CBD.

מיינדפולנס – טיפול המבוסס על טכניקת מיינדפולנס (MBT) יכול לסייע למטופלים רבים הסובלים מההפרעה. הטיפול נועד להפחית את עוצמת התגובה הרגשית השלילית בעקבות חשיפה לצלילים מסוימים, באמצעות שינוי המשמעות שהמטופל מייחס לצלילים היוצרים אצלו את הטריגר.

למידע נוסף בנושא ולייעוץ מקצועי בנושא התאמת מכשור רפואי לסיוע נשימתי – צור קשר עם המומחים של hmedical.