רמת ריווי החמצן בדם מוגדרת כיחס בין ההמוגלובין המחומצן לבין סך ההמוגלובין המחומצן והלא מחומצן. רמת ריווי החמצן מתארת את יכולת הריאות לחמצן את הדם ולספק אותו לתאי הגוף בצורה תקינה. באופן כללי, רמת ריווי חמצן תקינה אצל אנשים היא 100%-95% (סטורציה תקינה), אצל אנשים החיים ושוהים בגובה מעל 1,600 מ' מעל פני הים, רמת ריווי חמצן תקינה יכולה להיות 92%, ורמה נמוכה מ-92% מעידה על מצב חירום המחייב אבחון, טיפול ואשפוז דחוף.
ריווי מתחת לרמה של 92% מוגדר בעולם הרפואה כהיפוקסמיה, במצב זה ניתן להבחין בגוון כחלחל בקצה האצבעות, וללא טיפול בזמן עלולים להתעלף ולסבול מנמק וקשיי נשימה. חשוב להדגיש כי רמת חמצן נמוכה בדם היא תופעה מסוכנת הדורשת טיפול דחוף, ובתקופת הקורונה מדד סטורציה נמוך, בשילוב סימנים של קוצר נשימה, חום וכו', מהווה סיבה לקבלת טיפול בבית חולים או בבית.
איך זה נגרם?
תהליך הנשימה הוא תהליך פיזיולוגי המתרחש בגוף האדם בצורה אוטומטית, כאשר הריאות קולטות את האוויר ושואפות גזים החוצה. בתהליך הנשימה מגיע חמצן לריאות, החמצן נכנס אל מחזור הדם וכך הוא מגיע לתאי הגוף. רמות החמצן בדם חייבות להיות תקינות ומאוזנות, אם רמת ריווי החמצן בדם אינה תקינה יש להגיע לרופא לצורך טיפול דחוף.
היפוקסיה נגרמת בגלל מגוון רחב של סיבות, אחת מהסיבות העיקריות לריווי חמצן נמוך בדם, כפי שאתם יודעים מהתקופה האחרונה, היא הידבקות בנגיף הקורונה. מצוקה נשימתית המביאה להיפוקסיה מתחילה על רקע של מגבלה בזרימה חופשית של האוויר או הגבלה בחילופי הגזים. ההגבלה מגבירה את קצב הנשימות ועומקן על מנת לפצות על המצוקה הנשימתית, וכאשר הגוף מנסה לפצות על הגבלת זרימת האוויר או חילוף הגזים קצב הנשימות עולה, ואם מנגנון ההגנה הראשוני של הגוף אינו מצליח לפתור את הבעיה החולה יסבול ממצוקה נשימתית קשה ומתמשכת העלולה להביא להיפוקסיה.
יש גורמים שונים להיווצרות היפוקסיה – כולם משפיעים על רמת ריווי החמצן בדם. הגורמים הנפוצים ביותר להיפוקסיה הם:
- אנמיה.
- אסתמה (גנחת הסימפונות).
- תסמונת דום נשימה בשינה.
- תסחיף ריאתי.
- נפחת.
- מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (COPD).
- מום מולד בלב (אופייני לילדים).
- מחלת לב מולדת (מבוגרים).
- תסמונת מצוקה נשימתית חריפה – ARDS.
- ריאות מכווצות (Pneumothorax).
- זיהום בקטריאלי בדרכי הנשימה.
- בצקת בריאות.
מהם התסמינים של רמת חמצן נמוכה בדם?
- שינויים בגוון העור וקצה האצבעות, בדרך כלל גוון כחלחל – סגול.
- ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, כולל בלבול.
- נשימה מהירה.
- קוצר נשימה.
- זיעה קרה עקב עלייה ברמת האדרנלין.
- צפצופים הבוקעים מדרכי הנשימה.
רמת חמצן נמוכה בדם – למה זה גורם?
כפי שציינו, יש לא מעט סיבות וגורמים לפגיעה בריווי החמצן בדם. רמת חמצן נמוכה בדם מחייבת טיפול דחוף, במקרים הקיצוניים החולה נמצא בסכנה ממשית לחייו, אך גם במקרים שאינם מוגדרים כקיצוניים יש לטפל במהירות בחולה כדי לסייע לו ולאפשר לו לשמור על איכות חייו.
הפגיעה ברמת החמצן בדם משפיעה על יכולות קוגניטיביות ופיזיולוגיות, החולה עלול להתקשות בביצוע פעולות יומיומיות כמו הליכה לעבודה, טיולים, עיסוק בתחביבים, מפגשים חברתיים ועוד. בנוסף, פעילות יומית שגרתית כמו הליכה לחנות קרובה, משחקים עם הילדים בפארק או פעילות משפחתית אחרת, כל אלו ועוד עשויים לדרוש מאמץ עצום מהחולה, לכן רבים מהמטופלים המאובחנים עם רמת חמצן נמוכה בדם סובלים מניתוק חברתי, מדיכאון ומאי הנאה מפעולות שגרתיות בחיים.
לשמחתנו, הרפואה המודרנית מציעה פתרונות וטיפולים יעילים לריווי חמצן נמוך בדם. הטיפול הנפוץ והמומלץ ביותר מבוסס על מחוללי חמצן ניידים או נייחים.
אבחון רמת חמצן נמוכה בדם נעשה ברוב המקרים באמצעות מד סטורציה, יש אפשרות גם לבדיקת דם. יש להלביש את המכשיר על אצבע ביד או ברגל, אצל ילדים מדביקים את מד הסטורציה על האוזן או על השפה התחתונה. אם עוברם אבחון בבית חולים, הרופאים יבצעו ניטור לאורך זמן, לכן נדרש אשפוז.
טיפול
הטיפול החיוני לאדם הסובל מרמת חמצן נמוכה בדם הוא מתן חמצן. לכן, הרופאים ממליצים על מחולל חמצן נייד או נייח, יש לעטות מסכה על הפנים או להשתמש במסכת נחירונים.
במקרים מסוימים הרופא ימליץ על משאף המכיל תרופה לסיוע נשימתי או זריקות סטרואידים (בעיקר במקרה של דלקת ריאות), והמטופל חייב להיות תחת מעקב רופאי קבוע לבדיקת רמות החמצן בגופו, כיום קופות החולים מציעות מדי סטורציה מתקדמים (מכשור רפואי לביש) המאפשרים למטופלים לנטר את רמת החמצן בדם, הנתונים נשלחים אוטומטית לרופא המטפל ובהתאם לצורך המטופל מקבל הנחיות.