מניעת דום נשימה בשינה

תסמונת דום נשימה בשינה, המוכרת גם בשם אפניאה (Sleep Apnea), היא ההפרעה הנשימתית הנפוצה ביותר הקשורה לשינה. התסמונת מופיעה אצל 4-2% מהאוכלוסייה בגיל הביניים. הפרעת השינה השכיחה מלווה בהפסקות נשימה במהלך השינה בלילה, כאשר משך הפסקת הנשימה הוא לרוב מעל 10 שניות. התסמונת קשורה להתפתחות של מחלות לב וכלי דם, למעורבות גבוהה בתאונות דרכים ובתאונות עבודה, לשבץ מוחי ולתחלואה גבוהה. הפתרון היעיל ביותר הוא מניעתי, יש מספר דרכים העשויות למנוע את התסמונת, ובכתבה זו נציג בפניכם דרכים מוכחות לצורך מניעת דום נשימה בשינה.  

מה זה בדיוק דום נשימה בשינה ומי סובל מהתסמונת השכיחה?

דום נשימה בשינה היא הפרעה נשימתית שכיחה הגורמת להפסקה בזרימת האוויר בדרכי הנשימה העליונות. החסימה המחזורית של דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה מביאה להתפתחות של חוסר חמצן בדם ולעלייה ברמת דו תחמוצת הפחמן. הפסקות הנשימה גורמות ליקיצות רבות בזמן השינה והחולים סובלים מתופעות כמו עייפות, ישנוניות, קשיי ריכוז ומעורבות גבוהה בתאונות דרכים ועבודה. 

התסמונת המוכרת גם בשם אפניאה מוגדרת כהפסקת נשימה במשך 10 שניות או יותר, היא לרוב מלווה בירידה בריווי החמצן, ובמקרים של ירידה בזרימת האוויר התופעה מוכרת בשם היפופניאה (Hypopnoea). מדד האפניאה/היפופניאה מציין את מספר האירועים הנשימתיים בזמן השינה בלילה.

כדאי לדעת כי שכיחות התסמונת גבוהה כמעט כפליים בגברים לעומת נשים, ועל פי נתוני משרד הבריאות בישראל שכיחות דום נשימה בשינה אצל גברים היא כ-4% לעומת 2% אצל נשים. ללא טיפול בדום נשימה בשינה חשופים לסיכונים משמעותיים ולהרעה באיכות החיים ובמצב הרוח, וקיים סיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים. הסיכון העיקרי הוא אירוע קרדיו וסקולרי כמו שבץ מוחי, אוטם שריר הלב ותמותה פתאומית בזמן השינה בלילה. כמו כן, דום נשימה בשינה עלול לגרום למצבים כרוניים חמורים כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ומחלה כלילית.

תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה נחשבת לקשה כאשר מאבחנים למעלה מ-30 הפסקות נשימה בשעת שינה. התסמינים האופייניים לדום נשימה הם נחירות קולניות, יובש בפה לאחר היקיצה, יקיצות תכופות בזמן השינה, תשישות ועייפות בשעות היום, נטייה לישנוניות וחוסר ריכוז במהלך היום וחוסר סובלנות עקב העייפות המוגברת. כאמור, יש מגוון דרכים לצורך מניעת דום נשימה בשינה והרופאים ממליצים לרוב על טיפול מניעתי. אם הטיפולים השמרניים לא מסייעים הרופא ימליץ על שיטות אחרות כמו CPAP, התקן דנטלי, ניתוח UPPP ועוד.

הסיבה העיקרית לדום נשימה חסימתי היא רפיון של השרירים הממוקמים בחלק האחורי של הגרון, וכתוצאה מרפיון השרירים נגרמת היצרות של דרכי הנשימה. ההפרעה הנשימתית מביאה למחסור באוויר ולירידה ברמת החמצן בדם, והמוח המרגיש בקושי הנשימתי דואג להעיר את האדם בזמן השינה כדי לגרום לפתיחת דרכי הנשימה מחדש. היקיצות בזמן השינה הן לרוב קצרות ובמקרים רבים המטופל לא זוכר את היקיצות במהלך השינה, לכן הרופאים דורשים להביא לבדיקה את בן או בת הזוג של המטופל לצורך תשאול על מספר היקיצות בלילה ועוצמת הנחירות.

התסמונת יכולה להופיע בכל גיל, אך יש גורמים מוכרים המעלים משמעותית את הסיכון להופעת דום נשימה חסימתי בשינה:

      משקל יתר (השמנה) – משקל יתר מגביר את הסיכון לדום נשימה בשינה בגלל שכבות השומן הממוקמות בסמוך לדרכי האוויר שעלולות לגרום להפרעת נשימה.

• גיל ומגדר – התסמונת נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, וגברים סובלים מהבעיה פי 2 לעומת נשים.

• גנטיקה – הסיכון לדום נשימה בשינה גדל בקרב אנשים עם בן משפחה הסובל מהתסמונת.

• מבנה אנטומי – אנשים בעלי צוואר ו/או גרון צר סובלים מהיצרות דרכי הנשימה.

• עישון – עישון מעלה את הסיכון לדום נשימה חסימתי, מעשנים חשופים לתסמונת פי 3 לעומת אנשים לא מעשנים.

• אלכוהול ותרופות – צריכת אלכוהול גבוהה ושימוש בתרופות הרגעה מביאים לרפיון השרירים בגרון ולהחמרת מצבים של דום נשימה בשינה.

• גודש באף – גודש באף מסיבה אנטומית או בגלל אלרגיה מגדילים את הסיכון לדום נשימה חסימתי.

תסמינים

רגע לפני שאנו מציגים בפניכם דרכים המאפשרות מניעת דום נשימה בשינה, כדאי להכיר את התסמינים הנפוצים של התסמונת. התסמינים הנפוצים ביותר כגון:

• נחירות קולניות – אחד מהתסמינים המובהקים של דום נשימה בשינה הוא נחירות קולניות, עם זאת לא כל אדם שסובל מהתסמונת בהכרח גם נוחר בלילה.

• יקיצות תכופות בזמן שינה – דום נשימה חסימתי מביא ליקיצות רבות בזמן השינה בלילה עקב חסימת דרכי האוויר העליונות והירידה בריווי החמצן בדם.

• נדודי שינה – דום נשימה חסימתי גורם לנדודי שינה ולקושי להירדם.

• יובש בפה – רוב האנשים הסובלים מדום נשימה קמים בבוקר עם תחושה לא נעימה של יובש בפה.

• כאבי ראש בשעות הבוקר – תסמין מוכר של הבעיה, מאחר והתסמונת פוגעת באיכות השינה ועלולים לקום בבוקר ולסבול מכאבי ראש.

• קשיי ריכוז בשעות היום – התסמונת פוגעת בתפקוד האדם, רוב החולים מתקשים להתרכז בשעות היום בעבודה, בלימודים, בנהיגה וכו'.

• עייפות ותשישות בשעות היום – התסמונת גורמת לעייפות מוגברת ולתשישות קשה בשעות היום, לכן קיים סיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים ובתאונות עבודה.

• עצבנות – הפרעות שינה כמו תסמונת דום נשימה גורמות לעצבנות בשעות היום בגלל הפגיעה באיכות השינה בלילה והעייפות המוגברת בשעות היום.

• ירידה בחשק המיני – התסמונת עלולה לגרום לירידה משמעותית בחשק המיני.

מניעת דום נשימה בשינה מהווה פתרון יעיל ומוכח לבעיה, אך חשוב לעבור אבחון מקצועי הכולל בדיקה במעבדת שינה (יש אפשרות כיום לעבור בדיקת שינה גם בבית) כדי לאתר נכון את הגורמים לתסמונת ולהציע למטופל טיפול מותאם אישית.

מניעת דום נשימה בשינה

תסמונת דום נשימה בשינה עלולה לסכן חיים מאחר והיא גורמת למחלות קשות כמו שבץ מוחי, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. בנוסף, התסמונת פוגעת באיכות החיים ולהפרעות שינה חמורות , לכן אין להזניח את הבעיה וחשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול מתאים. המומחים ממליצים על מניעת דום נשימה בשינה בדרכים הבאות:

• הפחתת משקל – אם המטופל סובל מעודף משקל הרופא ימליץ על מניעת דום נשימה בשינה באמצעות דיאטה ושינוי תזונתי. רמות השומן גורמות להיצרות דרכי הנשימה העליונות ולמעבר חופשי של האוויר לריאות, לכן במצבים מסוימים הפחתת משקל פותרת את הבעיה.

• הגבלת השימוש בתרופות הרגעה – ידוע כי יש תרופות הרגעה הגורמות לתסמיני דום נשימה בשינה, לכן הרופא יגביל את השימוש בתרופות או יחליף מרשם.

• הפחתת צריכת אלכוהול לפני השינה – צריכת אלכוהול מוגברת לפני השינה יכולה לגרום לדום נשימה חסימתי, לכן הרופא ימליץ על הפחתת צריכת האלכוהול כטיפול שמרני ויעיל.

• שינוי תנוחת השינה – מניעת דום נשימה בשינה יכולה להיות גם שינוי בתנוחת השינה בלילה. חלק מהאנשים הסובלים מתסמיני דום נשימה חסימתי בשינה כמו נחירות ונדודי שינה יכולים להחליף את המזרן הישן ולהסתגל לתנוחת שינה נכונה על הצד ולא על הגב, השינוי יכול להעלים את התסמינים.

• שינוי הרגלים – מומלץ לשפר את תנאי ואיכות השינה באמצעות החשכת החדר, הימנעות מצפייה במסכים לפני השינה וכדומה.

אבחון

אבחון דום נשימה בשינה מתחיל בתשאול ובבדיקת ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, לעיתים הרופא ישלח את המטופל לבדיקה אצל רופא א.א.ג. אם הרופא חושד בקיומה של התסמונת הוא ישלח את המטופל לבדיקה במכון שינה או לבדיקת שינה ביתית. חשוב לדעת כי האבחנה וחומרת הבעיה נקבעות על פי תוצאות הבדיקה במעבדת שינה במכון או בבית, בבדיקה במכון שינה מודדים את תנועת שרירי הנשימה, קצב לב, תנועת גלגלי העיניים, ריווי חמצן בדם ו-EEG.

טיפול מומלץ

לאחר טיפול שמרני המבוסס על מניעת דום נשימה בשינה, ובהתאם לממצאי האבחון של בדיקה השינה, הרופא ימליץ על אחת משיטות הטיפול הבאות:

• מכשיר סיפאפ (CPAP) – הטיפול המומלץ כיום למאובחנים בדום נשימה חסימתי בשינה, מכשיר הסיפאפ מזרים אוויר בלחץ קבוע, אך יש להסתגל לשינה עם מסכה על הפנים. 
• התקן דנטלי – במקרים מסוימים ההתקן הדנטלי הוא הטיפול המתאים ביותר, ההתקן שומר על דרכי האוויר פתוחות.

ניתוח – אם שיטות הטיפול הקודמות, כולל מניעת דום נשימה בשינה בשיטות שמרניות ולא פולשניות, אינן מסייעות, הרופא יכול להמליץ על ניתוח להסרת רקמות הגורמות לחסימת דרכי האוויר או ניתוח להחדרת צינורית לקנה הנשימה.