מחלת פרקינסון

מה זה פרקינסון? מה הגורמים להתפתחות מחלת פרקינסון? מה השכיחות של המחלה באוכלוסייה הכללית? אילו סוגי פרקינסון קיימים? מה התסמינים הראשונים של מחלת פרקינסון? האם יש למחלת פרקינסון שלבים שונים? כיצד והאם ניתן לטפל בפרקינסון או שזו מחלה חשוכת מרפא? מה הקשר בין המחלה לבין הפרעות שינה וכיצד ניתן לסייע לחולה? המומחים של היי מדיקל הכינו מדריך מקצועי בנושא מחלת פרקינסון.

מהי מחלת פרקינסון?

מחלת פרקינסון הנקראת בעברית רטטת, ובאנגלית Parkinson's Disease, היא מחלה נוירולוגית קשה וחשוכת מרפא של מערכת העצבים. המחלה מתפתחת בהדרגתיות ומתקדמת בשלבים איטיים, והתסמינים האופייניים שלה הם הפרעות מוטוריות כתוצאה מחוסר במוליך העצבי דופמין בגלל התנוונות תאי החומר השחור במוח.

כדאי לדעת כי המחלה נקראת על שם הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון, שהיה הראשון לזהות את המחלה כבר בשנת 1817. המחלה הכרונית של המוח הולכת ומחמירה עם הזמן, היא פוגעת ביכולת ובתפקודי המוח לתאם בין הפעולות השונות בגוף האדם, והתסמינים המוכרים שלה הם קשיון שרירים, רעד בגפיים, מגבלות וקשיים בתנועת הגוף, כולל הליכה, שינויים בדיבור ובכתיבה, שינויים במבע הפנים, הפרעות שינה ועוד.

המחלה פוגעת בשני המינים אך שיעור הגברים שחולים בפרקינסון גבוה במעט משיער הנשים הסובלות מהמחלה. בדרך כלל הסימפטומים של המחלה מתחילים להופיע אצל האדם רק אחרי גיל 50. לפי נתוני משרד הבריאות בישראל, מדי שנה מאובחנים כ-1,200 חולים חדשים, ובשנים האחרונות חלה עלייה במספר החולים בפרקינסון בגלל העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה.

ממה נגרמת מחלת פרקינסון?

הגורם העיקרי להתפתחות פרקינסון הוא אובדן של תאי העצב באזור החומר השחור שבמוח האדם, כאשר תאי העצב האלו אחראים על ייצור דופמין, חומר שתפקידו לסייע בהעברת מסרים עצביים במוח עצמו ומהמוח למערכת השרירים. הדופמין שולט בתנועות הגוף העדינות והגסות, והוא נחוץ לתיאום תנועות הגוף.

כאשר תאי העצב באזור החומר השחור במוח נפגעים או מתים, כמות הדופמין המיוצרת על ידי התאים פוחתת, לכן חלה פגיעה בהעברת המסרים העצביים. כאשר המוח מאבד כ-80% מתאי העצב בחומר השחור מתחילים להופיע סימפטומים של פרקינסון קל, ובמשך הזמן הסימפטומים של המחלה מחריפים במקביל לירידה בכמות הייצור של דופמין.

נכון להיום, החוקרים עדיין אינם יודעים מה גורם לפגיעה בתאי העצב באזור החומר השחור במוח. החוקרים מצביעים על גורמי סיכון שונים העשויים להוביל להתפתחות מחלת פרקינסון, למשל גיל, גנטיקה, מין וחשיפה לחומרים רעילים ולגורמים סביבתיים מזיקים ומסוכנים.

סוגי פרקינסון

כדאי לדעת כי יש שני סוגי פרקינסון:

מחלת פרקינסון ראשונית

הסוג הראשון של המחלה בדרך כלל מתחיל להתפתח לאחר גיל 40 ושכיחות מחלת הפרקינסון הראשונית גוברת ועולה עם הגיל. הגורם למחלה אינו ידוע והיא מתבטאת במחסור במוליך העצבי החשוב דופמין כתוצאה מהנתנוונות של תאי העצב באזור החומר השחור. במקרים מסוימים המחלה מתפתחת בגלל גורם גנטי, ואם המחלה מתפתחת בגלל תורשה היא יכולה להופיע בגיל צעיר יותר.

מחלת פרקינסון שניונית

כאמור, יש שני סוגי פרקינסון, והמחלה השניונית נגרמת כתוצאה מאובדן או מהפרעה בפעולת הדופמין, בדרך כלל מסיבות מוכרות כגון: חשיפה לחומרים רעילים כמו חומרי הדברה וריסוסים בחקלאות. המחלה השניונית עלולה להתפתח על רקע של נטילת תרופות אנטי פסיכוטיות שונות אשר גורמות לחסימה של הקולטנים בפני דופמין.

פרקינסון תסמינים ראשונים

לאחר שענינו על השאלה מה זה פרקינסון חשוב לציין כי יש למחלה 3 סוגי סימפטומים עיקריים. כמו כן, מאחר שלמחלת פרקינסון שלבים שונים, הסימפטומים הראשוניים הינם קלים ולעיתים קשה לאבחן פרקינסון בגלל הקושי להבחין בתסמינים המוכרים של הבעיה. התסמינים המוכרים ודרגת חומרתם משתנים מחולה לחולה כיוון שהמחלה משפיעה באופן שונה על כל אדם.

הסימפטומים העיקריים של פרקינסון הינם:

רעד בגפיים – כ-50% עד 80% מהמקרים של מחלת פרקינסון מתחילים עם רעד באחת הידיים או באחת מהזרועות, בדרך כלל כאשר האיבר הפגוע נמצא במנוחה. הרעידות בגפיים פוחתות כאשר מזיזים או משתמשים בהן, אך הרעד יכול להחמיר במצבי לחץ, עייפות או חרדה. הרעד בגפיים לא מעיד בהכרח על פרקינסון לכן יש לעבור אבחון מקצועי ולשלול בעיות אחרות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, טרשת נפוצה, דלקת במוח, התמכרות ועוד.

הרעד בדרך כלל יופיע באיברי הגוף הבאים – כפות הידיים, זרועות ורגליים. בנוסף, הרעד יכול להופיע בלסתות, לשון, מצח ועפעפיים.

האטה בתנועות הגוף – חולים בפרקינסון סובלים מפגיעה בתנועה, כאשר המחלה גורמת להאטה בתנועות הגוף באופן הדרגתי. הקושי בא לידי ביטוי באיטיות בביצוע משימות ופעולות יומיומיות כמו קימה ממצב ישיבה על כיסא, ובנוסף הקואורדינציה נפגעת. יש לציין כי מבוגרים רבים חווים האטה בתנועות גופם והם מייחסים את התופעה לגיל המתקדם, לכן הם אינם עוברים אבחון בזמן.

נוקשות בשרירי הגוף – חולי פרקינסון סובלים ממתח ונוקשות בשרירי הגוף, וככל שהסימפטום מחמיר כך קיים קושי רב בביצוע מטלות ופעולות יומיומיות פשוטות, למשל קושי בקימה מכיסא, מעבר מצד לצד בזמן שכיבה במיטה, נוקשות בהבעות הפנים ובשפת הגוף, קושי במוטוריקה העדינה של אצבעות הידיים ועוד.

למחלה יש תסמינים מוכרים נוספים כגון:

• עייפות מוגברת.
• עצירות.
• חולשה בשלפוחית השתן.
• דיכאון.
• דמנציה (במצבים מתקדמים של המחלה) ואובדן זיכרון.
• קושי לבלוע מזון ושתייה.
• בעיות וקשיים בכתיבה.
• קושי והפרעות בדיבור.
• בעיות בשיווי המשקל.
• קשיי נשימה בשינה.
• הפרעות שינה שונות.
• סבוריאה (דלקת עור כרונית).
• הפרעות בתפקוד המיני.

חשוב להדגיש כי מחלת פרקינסון עלולה לפגוע בחוויית שינה איכותית, וחלק מהחולים סובלים ממגוון הפרעות שינה בגלל הסימפטומים המוכרים. קשיי נשימה בשינה הם סימפטום אחד מתוך הפרעות השינה המוכרות אצל חולי פרקינסון, ורבים מהחולים סובלים מיקיצות תכופות במהלך השינה בלילה, מיקיצה מוקדמת הגורמת לעייפות מוגברת ולהירדמות בשעות היום, ובדרך כלל סובלים מבעיות שינה בשלב ה-REM.

למחלת פרקינסון שלבים הדרגתיים, לכן במצב של פרקינסון קל קשה להבחין בתסמינים המוכרים, וכאשר מבחינים ברעד באחת מהידיים, שינוי בהבעות הפנים ובתופעה של טלטול היד בזמן הליכה – יש לפנות לבירור אצל רופא המשפחה.

מהם הגורמים לפרקינסון?

גורמי הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון הינם:

גיל – המחלה מתחילה לרוב בעשור השישי לחיי האדם ונדיר שהיא תתפתח אצל אנשים צעירים. הסיכון למחלה עולה עם הגיל.

גנטיקה – אם יש חולה פרקינסון במשפחה הקרובה הסיכון להתפתחות המחלה עולה. הנושא עדיין נחקר, ולפי מחקרים עדכניים יש גנים שונים המגבירים את הסיכון להתפתחות המחלה.

מין – כפי שציינו גברים נוטים לסבול מפרקינסון יותר מנשים.

חשיפה לחומרים מזהמים ורעילים – ידוע כי חשיפה ממושכת לחומרים רעילים ולזיהומים סביבתיים, ובהם חומרי הדברה, ריסוסים וקוטלי עשבים, מגבירה את הסיכון להתפתחות המחלה.

טיפול במחלת הפרקינסון

טיפול תרופתי – יש מגוון תרופות לטיפול בפרקינסון, אך מדובר במחלה חשוכת מרפא והתרופות נועדו להביא לשיפור ניכר בתסמיני המחלה. אחת מהתרופות הפופולריות לפרקינסון היא לבודופה, לעיתים בשילוב קומטן, ובשלבים המתקדמים של המחלה הרופא בדרך כלל ימליץ על תרופה בשם דואודופה.

משאבת דואודופה – טיפול לשלבים המתקדמים של המחלה המבוסס על משאבה שתפקידה להזליף לבודופה ישירות לתריסריון.

ניתוח באמצעות גירוי מוחי עמוק – הטיפול הניתוחי נועד להשתיל אלקטרודה במוח כדי לבצע גירוי מוחי עמוק, הטיפול מתאים לכ-10% מהחולים.

גלי אולטרסאונד – הטיפול מקל את הרעד בגפה אחת באמצעות חימום ממוקד של האזור במוח שאחראי על הרעד.

למידע נוסף בנושא פרקינסון ולייעוץ מקצועי בנושא של קשיי נשימה והפרעות שינה – אנא צרו קשר עם המומחים של חברת היי מדיקל!

*המידע המופיע במדריך זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה חלופה לייעוץ מקצועי.