פאזת השינה הדחויה

מהי תסמונת פאזת השינה הדחויה? מה התסמינים המוכרים של תסמונת זו? מה הגורמים ואיך מאבחנים את התסמונת? מהן דרכי ההתמודדות וכיצד מטפלים בתסמונת השינה הדחויה? איך התסמונת משפיעה על איכות השינה והשגרה היומיומית? המומחים של היי מדיקל הכינו מדריך בנושא.

מהי תסמונת פאזת השינה הדחויה?

אחת מהפרעות השינה הנפוצות יחסית בקרב ילדים ומתבגרים היא תסמונת פאזת השינה הדחויה, המכונה גם תסמונת השעון הביולוגי הדחוי. זו הפרעה שינה כרונית המשפיעה על השעון הביולוגי של האדם וגורמת לו לתזמון מאוחר יותר מהרגיל, מאחר שיש פגיעה במקצב הצירקדי לכן זו הפרעת שינה הקשורה לשעון הביולוגי המחזורי. ילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מההפרעה לרוב יירדמו ויתעוררו בשעות מאוחרות מהמקובל בקרב רוב האוכלוסייה, וההפרעה עשויה לגרום גם לשינויים במחזורים יומיים אחרים הקשורים לגוף האדם, לדוגמה טמפרטורת הגוף, פעילות הורמונלית, שיא הערות וכדומה.

כדאי לדעת כי הפרעת פאזת השינה הדחויה מתפתחת לרוב בתקופת הילדות ובמהלך גיל ההתבגרות. התופעה קיימת אצל כ-7% מהילדים ובני הנוער, ולרוב ההפרעה חולפת מאליה בשלב מאוחר יותר בחייהם, והיא קיימת בשיעור של 0.15% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. התסמונת מופיעה באופן שווה אצל נשים וגברים, ומי שמאובחן בה סובל ממנה באופן כרוני, ויש דרגות חומרה שונות.

הפרעת השינה זוהתה לראשונה כתסמונת על ידי ד"ר אליוט ויצמן, בשנת 1981. על פי נתוני ארגון הבריאות, כ-10% מהאנשים שמתלוננים על נדודי שינה כרוניים סובלים בפועל מתסמונת השינה הדחויה, ובגלל שאין מודעת ברמה מספקת להפרעה זו, לעיתים מאבחנים אותה כנדודי שינה רגילים או בתור הפרעה פסיכיאטרית. לכן, חשוב להכיר את התסמינים הנפוצים של התסמונת על מנת להתאים את הטיפול הנכון ולסייע למטופל.

איך היא עובדת?

מי שמאובחן עם בעיות שינה כמו פאזת השינה הדחויה לרוב ידווח על קשיי הירדמות הגורמים לו להירדם בשעה מאוחרת מהמקובל בחברה, ובהיעדר שינה בכמות מספקת, האדם מתקשה להתעורר בשעה מקובלת בבוקר כדי להגיע בזמן ללימודים, לעבודה וכו'. יחד עם זאת, אם האדם המאובחן עם ההפרעה יכול להירדם בשעה הנוחה עבורו ולקום טבעית ללא השכמה מאולצת, השינה שלו תהיה טובה ורגילה והוא יוכל לתפקד היטב במהלך שעות היום, בלי לסבול מהתסמינים המוכרים של ההפרעה.

הגורמים להתפתחות פאזת השינה הדחויה עדיין אינם מובנים, והחוקרים משערים כי ההפרעה נגרמת מגורמים רבים, כלומר זו הפרעה מולטי פקטוריאלית המתפתחת בעקבות גורמים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים.

לטענת החוקרים הגורמים העיקריים להפרעה זו הינם:

• גנטיקה – גורמים גנטיים הקשורים לשעון הביולוגי עשויים להוביל להתפתחות התסמונת.

• גורמים סביבתיים – השפעות סביבתיות כמו חשיפה גבוהה לאור כחול או לאור מלאכותי, מיעוט חשיפה לאור השמש וכו', ובעקבות הגורם הסביבתי המקצב הצירקדי משתבש.

• גורמים התנהגותיים – ככל הנראה גורמים התנהגותיים כמו אי סדירות בשעת השינה והערות, בשילוב היגיינת שינה לקויה, מובילים להתפתחות התסמונת הכרונית.

איך מזהים את התסמונת הזאת?

לתסמונת פאזת השינה הדחויה יש תסמינים מוכרים על פי ההגדרה הבינלאומית של הפרעות שינה, והתסמינים השכיחים ביותר הינם:

• שעת הירדמות מאוחרת באופן קבוע בהשוואה לשעות המקובלות בחברה.
• שעת השכמה מאוחרת מהמקובל בחברה.
• קושי להתעורר בבוקר, בגלל הירדמות בשעה מאוחרת, בדרך כלל בין 02:00 – 06:00.
• מחזורי שינה רגילים.
• לאחר ההירדמות האדם ישן היטב ללא יקיצות והפרעות שינה אחרות.
• קושי להסתגל למחזור שינה מוקדם יותר.
• לפחות שבועיים של הירדמות והשכמה בשעות מאוחרות מהמקובל.
• אם מדלגים על מחזור שינה, עשוי להופיע מחזור שינה הנמשך 12 עד 18 שעות.
• ישנוניות ועייפות בשעות היום, למרות שינה תקינה.
• התסמינים לא מאפיינים הפרעות שינה אחרות.

בתהליך האבחון בוחנים גם תסמינים ייחודיים לתסמונת מאחר שהם שונים מהתסמינים המוכרים של הפרעות השינה הנפוצות, והתסמינים המבדילים הינם יכולת להירדם ולישון טוב בשעות הבוקר, הירדמות מהירה כאשר הולכים לישון קרוב לשעת ההשכמה, שינה טובה ואיכותית במצבים המאפשרים מחזורי שינה טבעיים, למשל בסופי השבוע, חופשות וכו'.

ראוי לציין כי התסמונת אינה פוגעת באיכות השינה אך היא גורמת לקושי להירדם בשעה מקובלת בגלל בעיית סנכרון בין השעון הביולוגי הפנימי (מערכת השעון הביולוגי הפנימי ממוקמת במוח) לבין השעון החיצוני. לכן, ההפרעה גורמת לאדם ללכת לישון בשעה מאוחרת מהמקובל, בדרך כלל אחרי שתיים בלילה, וכתוצאה מכך האדם מתקשה להתעורר בשעה מקובלת בבוקר כדי להגיע למקום העבודה, ללימודים וכדומה.

לכן, יש להבין כי ההפרעה אינה פוגעת במבנה השינה, אך בגלל קשיי ההשכמה לאחר שהולכים לישון בשעה מאוחרת מהמקובל, סובלים מקשיי תפקוד בשעות הבוקר, והתופעה עלולה לגרום לילדים למתבגרים לקשיים מהותיים בלימודים, לירידה בציונים, לתחלואה גבוהה בגלל מחסור בשינה ולבעיות התנהגות.

כדי לאבחן תסמונת פאזת השינה הדחויה יש לנהל יומן שינה הכולל תיעוד של זמני השינה, ובנוסף יש לעבור בדיקה קלינית במעבדת שינה. הבדיקה במעבדת השינה יכולה לגלות את התסמונת בבקרה הנמשכת 24 שעות של שעות שינה, ובמהלך הבדיקה מנטרים ומודדים שינויים בטמפרטורת הגוף. הבדיקה נחוצה כדי לשלול הפרעות שינה אחרות. כמו כן, הרופא יכול להמליץ על אבחון ההפרעה באמצעות שימוש במכשירים לבישים לניטור מחזורי פעילות ומנוחה, ולרוב מבצעים הערכה קלינית המתמקדת בהיסטוריה הרפואית של המטופל ובדפוסי השינה ואורח החיים שלו.

התמודדות וטיפול בתסמונת השינה הדחויה

בהפרעת השינה מסוג פאזת השינה הדחויה, אין צורך לטפל בשינה עצמה מאחר שהיא תקינה, לכן זו תסמונת ייחודית ויש מספר שיטות לטיפול ולהתמודדות עם ההפרעה. בדרך כלל ההתמודדות ושיטות הטיפול בתסמונת זו כוללות את הטיפולים הבאים:

טיפול באור – במהלך הטיפול באור המטופל נחשף לאור מלאכותי בעוצמה של 10,000 לוקס או לאור שמש, בדרך כלל למשך חצי שעה עד שעה וחצי, והחשיפה לאור מבוצעת בסמוך לשעת ההשכמה של המטופל כדי להשפיע על השעון הביולוגי הפנימי ולעורר אותו.

איחור מוכוון של שעת השינה (כרונתרפיה) – אחת מהשיטות המוכרות להתמודדות עם ההפרעה מבוססת על איחור יזום של שעת השינה לתחילת הבוקר, ובהמשך מאחרים את שעת השינה לשעות הצהריים או הערב עד שמגיעים לשעה רגילה בלילה שבה הרוב הולכים לישון.

היגיינת שינה – מומלץ להקפיד על היגיינת שינה נכונה ובריאה, וחשוב לדאוג להחשכת החדר (או כל הבית) לפני זמן ההירדמות כדי להשפיע על השעון הביולוגי ולהקדים אותו.

מלטונין – טיפול בהורמון המלטונין יכול להשפיע על תפקוד השעון הביולוגי ומחזורי השינה. יש ליטול כמות מזערית מהורמון המלטונין כשעה לפני זמן ההירדמות מאחר שההורמון גורם לישנוניות.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי – טיפול CBT יכול לסייע למטופל להבין את דפוסי התנהגותו והגורמים להתפתחות ההפרעה.

איך היא משפיעה על איכות השינה והשגרה היומיומית?

תסמונת פאזת השינה הדחויה משפיעה על איכות השינה, אך לרוב היא אינה פוגעת במחזורי השינה. אדם המאובחן עם התסמונת מתקשה ללכת לישון בשעה מקובלת לכן הוא אינו ישן מספיק בלילה, כיוון שעליו לקום ולהגיע בזמן לעבודה או ללימודים. בגלל השינה הדחויה האדם צפוי להיות עייף בשעות הבוקר והיום, לתפקד פחות טוב בעבודה ובלימודים, והוא חשוף למעורבות גבוהה יותר בתאונות דרכים ועבודה.

המדריך באדיבות חברת היי מדיקל, החברה משווקת מכשור רפואי לסיוע נשימתי כמו מכשירי CPAP, מחוללי חמצן, מסיכות CPAP וציוד נוסף, ובנוסף החברה מתמחה בבדיקת שינה ביתית.

המידע בכתבה זו הינו כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף להיוועצות עם הרופא המטפל. למידע נוסף, לייעוץ מקצועי ולהתאמת טיפול רפואי יש לפנות לרופא!