תת פעילות של בלוטת התריס

מהי תת פעילות של בלוטת התריס? ממה נגרמת תת פעילות בלוטת התריס? מה התסמינים של התופעה? האם ניתן לשפר את המצב? כיצד מושפעת איכות השינה מפעילות נמוכה של בלוטת התריס? מהם הסיבוכים האפשריים אם לא מטפלים בזמן בבעיה? המומחים של חברת היי מדיקל, החברה המובילה בישראל לייבוא ושיווק מכשור רפואי לסיוע נשימתי כמו מחולל חמצן, מכשיר CPAP  ומסיכת CPAP, הכינו מדריך מקצועי בנושא.

בלוטת התריס – הקדמה

בלוטת התריס, המכונה גם בלוטת המגן, ממוקמת בבסיס החלק הקדמי של הצוואר והיא בעלת צורה המזכירה פרפר. הבלוטה אחראית על ייצור הורמונים שונים כמו תירוקסין וטריודוטירונין, אלו הורמונים המופרשים למחזור הדם ויש להם השפעה כבירה על חילוף החומרים בגוף, ויסות הטמפרטורה בגוף, תפקוד תקין של המוח, השרירים וקצב הלב, לכן חשוב לשמור על איזון פעילותה ואם מבחינים בתסמינים המוכרים של הבעיה יש לפנות לרופא מומחה ולהתאים טיפול.

מה הקשר של בלוטת התריס לשינה שלכם?

הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, בעיקר תת פעילות של בלוטת התריס, עלולות לגרום למגוון הפרעות שינה ולקשיים בנשימה. לתופעה זו יש תסמינים רבים ומגוונים, בין היתר בעיות שינה ונשימה, לרבות נדודי שינה, ולמרות שרוב התסמינים אינם נחשבים כמסכני חיים, תת פעילות בלוטת התריס עשויה לגרום לתחלואה גבוהה ולפגיעה בתפקוד התקין של כלל מערכות הגוף. בין היתר, התופעה עשויה להוביל לכולסטרול גבוה בדם ולזירוז תהליכים של טרשת העורקים, לכן אין להקל ראש בבעיה וחשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול מתאים.

חשוב לציין כי כאשר הבלוטה מייצרת הורמונים בכמות מספקת, מערכות הגוף פועלות בצורה יעילה ותקינה, אך יש מצבים שבהם הבלוטה יוצאת מאיזון, לכן היא אינה מייצרת הורמונים חשובים בכמות מספקת וכתוצאה מכך תהליכים ביוכימיים בגוף יוצאים מאיזון, ומצב זה מכונה בעולם הרפואה בשם היפותירואידיזם.

כידוע לכול, ללא שינה איכותית ומספקת, האדם חשוף למחלות רבות ולתופעות כמו עייפות מוגברת בשעות היום, קשיי ריכוז, קשיי תפקוד ובנוסף האדם חשוף למעורבות גבוהה בתאונות דרכים ועבודה. בעיות שינה יכולות להעיד על הבעיה, לכן אם סובלים מקשיי שינה מומלץ לפנות לרופא מאחר שכיום קל לאבחן את הבעיה ויש טיפולים יעילים לאיזון פעילות הבלוטה.

מה המשמעות של תת פעילות של בלוטת התריס?

כאשר הבלוטה יוצאת מאיזון ואינה מפרישה את ההורמונים הנחוצים לגוף, יש לכך השפעה משמעותית על תפקוד כלל מערכות הגוף. לתופעה של תת פעילות בלוטת התריס תסמינים רבים כגון: עייפות ותשישות, חולשה כללית, ישנוניות, שינויים בפעילות המעיים, עצירות, הפרעות שינה, קצב לב איטי, דיכאון, התכווצויות שרירים ועוד. כלומר, התופעה גורמת לתסמינים רבים המשפיעים על תפקוד האדם, וללא טיפול מתאים האדם חשוף לסיבוכים חמורים וקשיים כמו פגיעה בתפקוד הלב, פגיעה משמעותית בקצה הלב, פגיעה קוגניטיבית ויורדה משמעותית ביכולות הזיכרון וחדות המחשבה, פגיעה עצבית ופגיעה נפשית, לרבות מצב רוח ירוד ודיכאון.

מה הגורמים לתת פעילות בלוטת התריס?

יש סיבות רבות ומגוונות לתת פעילות של בלוטת התריס, הסיבות העיקריות הן:

• מחלה אוטואימונית – מחלת שימוטו נחשבת לאחד מהגורמים העיקריים למחלה, זו מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס מאחר שהיא מזהה את הבלוטה כגורם זר.
• מחלה ויראלית – במקרים מסוימים הגורם לתת פעילות הבלוטה נובע ממחלה ויראלית, כאשר המחלה הוויראלית גורמת לדלקת בבלוטת התריס.
• לידה – כ-5% מהנשים סובלות מהתופעה בחודשים הראשונים לאחר לידה, והתסמינים במקרה זה חולפים מאליהם בתוך כחודשיים או שלושה לאחר התפרצות המחלה.
• תרופות – יש תרופות שונות, ביניהן ליתיום, אינטרפרון ואמיודרון העשויות לגרום להתפתחות הבעיה.
• חשיפה לקרינה – בטיפולי הקרנות הנעשים במסגרת הטיפול במחלה ממארת הבלוטה סובלת מרגישות לקרינה, במיוחד כאשר מטפלים בהקרנות באזור הצוואר. כמו כן, אם עושים שימוש ביוד רדיואקטיבי לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס, הטיפול עלול לפגוע בבלוטה ואף להרוס אותה.
• תזונה לקויה – חסרים תזונתיים עלולים לפגוע בפעילות הבלוטה, בעיקר אם יש מחסור או עודף של יוד במזון, מאחר שהיוד מהווה מקור של תירוקסין.
• גידול – לעיתים מתפתח גידול בבלוטה ויש לכרות חלק ממנה או לכרות את כולה.
• היפותירואידיזם שניוני – בעיות שונות בדרך כלל באזורי המוח האחראים על תפקוד הבלוטה.

האם ניתן לשפר את המצב?

ראוי לציין כי תת הפעילות של הבלוטה היא לרוב מצב כרוני, על כן סובלים מהבעיה הרפואית כל החיים, והבעיה יכולה להתפתח בגיל מוקדם. יחד עם זאת, במקרים מסוימים התופעה הינה זמנית בלבד, בדרך כלל אם המחלה מתפתחת על רקע של דלקת תת חריפה לאחר לידה או מסיבה ויראלית, ובמצבים אלו הבעיה לרוב חולפת מאליה, ללא צורך בטיפול כזה או אחר, ובתוך מספר שבועות עד מספר חודשים בודדים ניתן לחזור לשגרה לאחר החלמה מלאה.

לאחר אבחון של תת פעילות בלוטת התריס באמצעות בדיקת דם שגרתית או בדיקת דם שנעשית לצורך בירור תסמינים כמו עייפות, תשישות מוגברת, חולשה כללית ודיכאון, ניתן לשפר את המצב ולהשיג איזון של פעילות הבלוטה. הטיפול התרופתי שניתן כיום מבוסס על תרופה בשם לבותירוקסין (תירוקסין סינתטי), ויש מספר תרופות המכילות לבותירוקסין, לדוגמה סינטרואיד, יוטירוקס ואלטרוקסין.

בדרך כלל מתחילים במינון נמוך של 50 עד מאה מיקרוגרם ליום, ולאחר חודש או חודש וחצי עוברים בדיקת דם נוספת כדי להתאים את המינון הנכון. אם המחלה קיימת אצל אישה המעוניינת להיכנס להיריון מתחילים את הטיפול התרופתי לפני כן, ולאחר ההתעברות מעלים את המינון. בקרב מבוגרים יש להעלות את המינון של התרופה באופן הדרגתי עד השגת האיזון, ולרוב משיגים את האיזון בתוך 3 חודשים.

מהם התסמינים תת פעילות של בלוטת התריס?

לתופעה של תת פעילות בלוטת התריס תסמינים רבים ושונים, והם מתפתחים לרוב באופן הדרגתי. התסמינים המוקדמים של המחלה כוללים:

• עייפות ותשישות.
• דיכאון.
• עצירות.
• כאבי מפרקים.
• אי סבילות לקור.
• עור יבש.
• חיוורון.
• זפקת.
• עלייה במשקל.
• קצב לב איטי.
• הפרעות שינה.
• שיער דק ושברירי.
• ציפורנים דקות הנוטות להישבר בקלות.
• תחושת שובע.

ללא אבחון וטיפול מקדים יופיעו גם תסמינים מאורחים העשויים להעיד על המחלה, למשל דיבור איטי, מחזור לא תקין, עור יבש המלווה בנפיחות בפנים, טמפרטורות גוף נמוכה יחסית.

ישנם תסמינים נוספים הנחשבים לפחות שכיחים, ולרוב הם יופיעו בהיעדר טיפול בבעיה, לדוגמה תסמינים כמו פגיעה בזיכרון, מיגרנה, פגיעה ביכולות קוגניטיביות, התקפי חרדה, קשיי נשימה, קשיי בליעה, מחלות לב, עצבנות, תנודתיות במצב הרוח, צרידות, עלייה ברמת הכולסטרול, פגיעה בחשק המיני, אנמיה, היפוגליקמיה, אוסטאופורוסיס, הרס שרירים.

איך איכות השינה מושפעת מפעילות נמוכה של בלוטת התריס?

כאמור, בעיות שינה הן אחד מהתסמינים המוכרים של תת פעילות בלוטת התריס, לרבות נדודי שינה. כתוצאה מהפעילות הנמוכה של בלוטת התריס יש פגיעה בתפקוד התקין של רוב מערכות הגוף, והתסמינים השונים משפיעים על איכות השינה בלילה. כמו כן, למרות העייפות המוגברת שמהווה סימפטום מוכר ונפוץ יחסית לפעילות נמוכה של הבלוטה, האדם יתקשה להירדם ולישון היטב בלילה.

המדריך באדיבות חברת היי מדיקל – החברה מייבאת ומשווקת מכשור רפואי לסיוע נשימתי הכולל בין היתר מכשיר CPAP, מחולל חמצן נייד או נייח. מסיכות CPAP ועוד.

המידע במדריך זה מובא לצרכי עיון וידע כללי בלבד ואין לראות בו כייעוץ או כחוות דעת רפואית או כתחליף לייעוץ ולמתן חוות דעת של רופא.